בריכות שחיה לבית | בריכות שחיה ביתיות | בניית בריכת שחייה | טיפול בבריכה | בריכה פרטית

לתמיכה ו/או עזרה חייג:

טיפול בבריכה והמים שלה חשוב על מנת לשמור על איכות המים בבריכות שחיה ביתיות יש להקפיד על מספר כללים שיעניקו לך שנים רבות של שרות וגם חסכון כספי לא קטן בהוצאות תפעול ותחזוקה.
> עיון בהוראות שימוש או התקנה של היצרן.
> להוסיף כימיקלים למים שמתאימים לבריכות שחיה ביתיות , אף פעם לא מים לכימיקלים.
> להוסיף למי הבריכה כימיקל אחד בלבד ואף פעם לא לערב אותם.
> להוסיף את הכימיקל למים של בריכות שחיה ביתיות דרך הסקימר או מיכל איזון, אזי הכימיקל מתפזר היטב במי הבריכה.
> כימיקלים לא מומסים היטב יושקעו יוכתמו את קרקעית הבריכה הפרטית, בעיקר בבריכה פרטית עם חיפוי פנימי של מרבלייט (שליכט צבועני), PVC, ויניל או פיברגלס. >
הרמה או הריכוז של כימיקלי במים אצל בריכה פרטית נמדדת במיליגרמים לליטר (מג"ל), או כחלקיקים למיליון (ppm).
> ישנן שלוש קבוצות כימיקלים עיקריות לטיפול במי בריכה פרטית או בריכה ביתית והן נקראות: מאזנים, חומרי חיטוי וחמצון, ואלגיצידים (algicides).

מאזנים (Balancers) הינם כימיקלים שתפקידם להתאים את שלושת התכונות של המים ומאפשרים תנאים נאותים לתפקוד יעיל של כימיקלים אחרים.
הגבה pH: על מנת לחטא את מי בריכות שחיה ביתיות ולבדוק שהם מתאימים ובטוחים לשחייה, יש חשיבות עליונה לבדוק לעתים קרובות ולשמור על רמת ה-pH הנכון לבריכות השחייה. (ה-pH הינו סולם שמגדיר נוזל כחומצתי או בסיסי.) בטיפול בבריכה בארץ, כמעט בכל בריכות שחיה ביתיות משתמשים בכלור בסוגים שונים לחיטוי. לכן, על מנת שהכלור יהיה אפקטיבי במים בכל בריכה ביתית, רמת ה-pH צריכה להיות בין 7.2 לבין 7.6. pH נמוך (פחות מ-7.0) יגרום לכתמים, צריבה וגירוי בעיניים וירידה מהירה ברמת הכלור במים. על מנת להעלות את רמת ה-pH, יש להוסיף חומר שנקרא pH פלוס (סודה אש, סודה קאוסטי). רמת pH גבוה (מעל 7.8) מפחית משמעותית את פעולת החיטוי של הכלור ועלול לגרום למים עכורים והצטברות אבנית על כל המשטחים והציוד מתחת למים. על מנת להפחית רמת ה-pH יש להוסיף למים חומצת הידרוכלוריט (pH מינוס או (HCI.

רמת הבסיסיות (Alkalinity Level)
הבסיסיות הינה מדידת כמות המלחים המומסים במים. כדי למנוע תנודות ברמת ה-pH שנגרמו על ידי הוספת כימיקלים, יש צורך לשמור על רמת הבסיסיות בריכוז של 100 מג"ל, פחות או יותר. בסיסיות גבוהה מעל 200 מג"ל יקשה על שמירת רמת ה-pH ויגרום למים עכורים. להורדת רמת הבסיסיות יש להשתמש בחומצת מלח.

קשיות המים (Total Hardness)
מגדירים מים כ- "רכים" או "קשים" בהתאם לכמות מלחי הסידן ומגנזיום המומסים. במים רכים יש פחות מ-50 מג"ל ובמים קשים יש יותר מ-300 מג"ל של המלחים האלה. מדי פעם יש לבדוק את קשיות המים בבריכות שחיה ביתיות ולשמור את רמת הקשיות בתוך התחום לעיל. פעם בשנה, בפתיחת הבריכה לעונת הקיץ, כדאי להביא דגימת מי הבריכה למעבדה לבדיקה, ובכל מקרה, מומלץ לערוך החלפת מים חלקית (במידה והבריכה נשארת מלאה במים בחורף). עם קשיות המים נמוכה מדי, הם קורוזיביים (מאכלים) ועלולים "לאכול" את הרובה בפוגות החיפוי הקרמי. יש להוסיף קלציום קלוריד למים על מנת להשיג רמה אידיאלי של 200 מג"ל. טיפול בבריכה ובקשיות המים גבוהה אמורה לגרום להצטברות אבנית על המשטחים והציוד מתחת למים. אזי מומלץ להחליף חלק ניכר ממי הבריכה.

חומרי חיטוי וחמצון בכל בריכה ביתית הינם כימיקלים המשמשים בחזית המלחמה נגד חיידקים פתוגניים, כל מיני תאים, טפילים וחלקיקים אורגנים ולא אורגנים אחרים הנמצאים במים.
חומרי חיטוי חודרים לתוך הקליפה החיצונית של המזהמים האלה ומשמידים אותם. הם גם קושרים חלקיקים לא אורגנים ומנטרלים אותם במישור המולקולרי. שני מצבים האלה משארים את התאים והחלקיקים קשורים ומושמדים במים, וכתוצאה מכך, עלולים לגרום לעכירות גבוהה של המים.
חומרי החמצון שורפים ומסלקים את הפסולת שנשארו על ידי חומרי החיטוי והם משפרים את צלילות המים ללא מזהמים. חומרי חמצון גם מפחיתים ריבוי פטריות ואצות בבריכה. אי סילוקם עלול לגרום לתחלואה.

חומרים נפוצים לחיטוי וחמצון מי בריכה ביתית:

כלורינציה
ריכוז הכלור הפעיל וחופשי במים של בריכה ביתית לא יהיה פחות מ-0.8 מג"ל או יותר מ- 3.0 מג"ל.
הכלור מתפרק ומתנדף מהיר מפני קרינת השמש ויש צורך בבריכות לא מקורות לייצב את הכלור על ידי הוספת חומצת ציאנורית ולשמור על ריכוזה במים מתחת ל-60 מג"ל על ידי רענון המים (החלפת מים חלקית) לכל בריכה ביתית, לפי הצורך.
כלור הינו חומר בסיסי ובאופן טבעי הוא מעלה את רמת ה-pH מה שמפחית את פעולת החיטוי של הכלור במים.
כלור קשור (שאינו פעיל) הוא כלור שהתחבר עם אמוניה וביחד יצרו כלורמינים המשפיעים באופן שלילי על תהליך החיטוי. רמות גבוהות של כלור במי בריכה ביתית עלולות לגרום לריח רע ולגירוי בעור וצריבה בעיניים של המתרחצים. הטיפול בבעיה זו הוא כלורינציה מוגברת (סופר-כלורינציה).
בריכוזים נמוכים שאיפת גז כלור גורמת לגירוי במערכת הנשימה, אך בריכוזים גבוהים הוא מאוד מסוכן ועלול לגרום נזק רציני לריאות ואפילו מוות.
כלור מגיע בכמה צורות כדלקמן:

סודיום היפוכלוריט (Sodium Hypochlorite)
כלור נוזלי עם ריח כמו אקונומיקה ביתי, מכיל בין 10-15% של כלור זמין, חייב במייצב ע"מ להאריך את פעילותו במים. למרות אחסון במקום קריר וחשוך, סודיום היפוכלוריט מאבד באטיות את ריכוזו של כלור זמין ופעיל.
קלציום היפוכלוריט (Calcium Hypochlorite)
כלור גרגרי ובטבליות, ויציב יותר מכלור נוזלי. מוכר בשם HTH, מכיל 65% כלור זמין.
ממיסים גרגרי כלור במים בדלי ורק אז מוסיפים אותו למים דרך הסקימרים או מיכל האיזון. הטבליות שמים בסקימרים או בכלורינטור (מיכל הזנה) שדרכו המים חוזרים לבריכה לאחר סינון וחימום. אפשר להשתמש בקלציום היפוכלוריט לכלורינציה מוגברת אבל מומלץ לבריכה ביתית עם חיפוי קרמי בלבד.

די-כלור (Sodium Diahloroisocyanurate)
כלור גרגרי, מכיל 60% כלור זמין, נמס במהירות ולא ישנה משמעותית את רמת ה-pH. כאשר נמס במים יד-כלור מייצר כלור חופשי וחומצת ציאנורית (מייצב). חשוב לבדוק את ריכוז חומצת הציאנורית על מנת למנוע כלור קשור שהופך את הכלור שבמים לכלור לא פעיל.

טרי-כלור (Tri-Chloro-Isocyanuric acid)
טבליות כלור, מכיל 90% כלור זמין, נמס באטיות ומפחית רמת ה-pH. כאשר נמס במים טרי-כלור מייצר כלור חופשי וחומצת ציאנורית (מייצב). חשוב לבדוק את ריכוז חומצת הציאנורית על מנת למנוע כלור קשור שהופך את הכלור שבמים לכלור לא פעיל. להוסיף למים דרך סקימר או כלורינטור טבליות.
חיטוי במלח (Salt Water Chlorination)

בבניית בריכת שחייה יש לחיטוי במלח כל היתרונות של כלור ויותר. חיטוי במלח מרכך את המים, מפחית דהוי בצבע השיער ובבגד-ים, מפחית גירוי בעור וצריבה בעיניים, ומונע ריחות לא נעימים. ריכוז המלח במים נע בין 3,000 עד 5,000 מג"ל. (בארץ מומלץ כ-5.0 ק"ג מלח בישול גס לאחד מטר מעוקב מים. המלח מסופק בשקים של 25 ק"ג). בסחרור, מי מלח עוברים אלקטרודה שבתהליך של אלקטרוליזה מפרקת את המולקולות של המלח (סודיום כלוריד) לכלור ונתרן, בנוסף מולקולת מימן משוחרר מהמולקולות של המים. המימן והכלוריד מתחברים ליצור כלור (סודיום היפוכלוריט), שלאחר פעולת החיטוי מתחבר חזרה לנתרן וחוזרת להיות מלח, ותהליך מתחיל מחדש. לוח הפיקוד של מכשיר המלח מתריע על חוסר מלח במים כתוצאה מדילול. ברוב המכשירים קיימת קוטביות הפוכה (reversed polarity) המאפשרת ניקוי עצמי של האלקטרודה. למרות זאת, חיוני לנקות את האבנית מן האלקטרודה על ידי טבילתה בתמיסה (1:6) של מים וחומצת מלח. ההשקעה הכספית הראשונית במכשיר מלח הינה גבוהה אבל משתלמת לאורך הזמן. צריכים להחליף את האלקטרודה לאחר שנתיים בערך.

אוזון (Ozone)
אוזון הינו תהליך חיטוי מהיר וגם גורם רב-עוצמה לחמצון, שמפחית הצטברות חומרי לוואי לא רצויים. אוזון הינו גז דינמי המשמיד חיידקים ומזהים אחרים יותר מהיר מאשר הכלור. הוא גז רעיל לא יציב שחוזרת לחמצן במהירות. יש לייצר את הגז אוזון במקום ולהוסיפו למים המסוחררים מיד לאחר הסינון, ולפני שהמים נכנסים לבריכה יש להוציא אותו דרך מסנן פחם. לאוזון יכולת הפתתה (flocculation) יעילה המשאיר את מי הבריכה צלולים להפליא. מומלץ להוסיף למים כמויות מזעריות של כלור לגיבוי לאחר עומס יתר של מתרחצים.

כלורינציה מוגברת (סופר-כלורינציה)
רצוי לעשות כלורינציה מוגברת פעם בשבוע. היא למעשה "מכת" כלור בריכוז מוגבר במטרה לחמצן את מים שהם יישארו נקיים ממחלות וטפילים. כאשר הכלור מתחבר עם כל מיני מזהים במים נוצר כלורמינים (Chlorines) הגורמים לעכירות, צריבה, גירוי וריחות לא נעימים. כלורינציה מוגברת מחמצנת את המזהים האלה. לאחר ניקוי הבריכה ושטיפת המסנן, כאשר המים מסוחררים, יש להוסיף למים קלציום היפוכלוריט בריכוז של 10-20 מג"ל, פי שתיים מריכוז כלור רגיל. אין להתרחץ עד שרמת הכלור חוזרת מתחת ל-3.0 מג"ל.

אלגיצידים:
ריבוי אצות ברצפה ובקירות הבריכה מסוכן להחלקה ולא אסתטי. המים הופכים להיות עכורים בצבע ירקרק והאצות סותמות את המסנן. ריבוי אצות נובע מאי שמירת ריכוז הדרוש של כלור חופשי במים. האלגיצידים מגבים את תהליך החיטוי הרגיל. קיימים מספר חומרי אלגיציד והם מבוססים על תרכובות של נחושת וכסף. בדרך כלל, יש חומר מסוים שמיועד לטיפול בסוג אצות ספציפי כגון: ירוקת ירוקה, ירוקת חרדל וירוקת שחורה, שהיא הקשה ביותר לטיפול.